'יום עם הדייג'

דייגים קמים מוקדם. כל הזמן שואלים אותם אם הם אוהבים דגים, אבל לא שואלים אם הם אוהבים לקום מוקדם. משה ביטון כבר רגיל לזה – כבר 40 שנה הוא חי ומתפרנס מהים, מה שזיכה אותו גם בתואר הנכסף "מלך הדייגים של נמל אשדוד" – אבל אנחנו פחות רגילים לזה. להתעורר בארבע, להגיע לאשדוד, בשעה חמש כבר לאזן את הגוף על המזח עם החכה במים ולקוות לטוב – רוב האקשן קורה לפני שהשמש מתעוררת.

בדיג יש משהו פראי: הדגים לא גדלים בבריכות עם מניפולציות אנושיות, ולא יודעים מראש מה יעלה בחכה באותו היום, תמיד ישנן הפתעות. היום היה יום טוב, ומשה תופס טונה לבנה, טרחון, סרגוסים ואפילו סרטנים כחולים – כל הדגים האהובים עליו בבוקר אחד. הפעם אנחנו לא מחכים שהוא ישלח את הדגים אלינו, ואוספים את הארגזים מיד, חושבים כבר על מנות אפשריות לערב.

זה מוזר – כבר שנים שאנחנו עובדים עם משה ומקבלים ממנו ארגזים עמוסים בכל טוב דגים ופירות ים, ואף פעם לא באמת חשבנו על הדיג עצמו: העמידה מול הים הגדול, הצפייה בקו האופק תוך רגישות לכל תנודה קטנטנה בקצה החכה, הורדת הדג שנתפס מהקרס בתנועה שמנסה לגונן על הסיגריה ביד מהירטבות.